יום רביעי, 21 במרץ 2018

שאלה של אמא: איזה סלולרי לקנות?



נקדים ונאמר כמה דברים:

1.      התקן האירופאי מתיר חשיפה לקרינה בקצב ספיגה סגולית (לא נרחיב על זה) עד רמה של 2 וואט לק"ג רקמה , ובקיצור SAR=2. ניתן למצוא טבלאות באינטרנט, שבהן מפורט כמה SAR  (קרינה) יש  לכל סוג של מכשיר סלולרי. בקירוב ניתן לומר (לעניות דעתי), שטלפונים בעלי SAR 0.2-0.4 נחשבים בעלי קרינה נמוכה. 0.5-0.6 בינונית. 0.7 ומעלה – גבוהה.
2.      מדידת ה- SAR איננה מדויקת מסיבות שונות (לא נרחיב), ואיננה משקפת את הקרינה האמיתית והנקודות החמות שנוצרות במוח.
3.      תקן הקרינה הוא אחיזת עיניים, היות והוא מגן רק מפני השפעות חימום, ולא מפני נזק בריאותי. קרינה ברמה של 2% מה -SAR המותר – כבר גורמת לשברים בDNA-  בתאים.
4.      למרות זאת, ניתן בקירוב ובמשוער, להסתמך על מדד ה- SAR, כאמצעי לבחירה ראשונית של טלפון סלולרי.
5.      מניסיוני, מצאתי גם טלפונים בעלי SAR נמוך או בינוני, שפלטו קרינה גבוהה, ולכן אין ברירה (אין!!!) אלא למדוד אותם.
6.      לכן, לשם רכישת  מכשיר טלפון סלולרי, מחפשים באינטרנט  סוג מכשיר שמתאים לצרכים שלנו (וקוראים עליו חוות דעת חשובות של משתמשים ),וכמובן עם SAR  נמוך, ואז - לחפש חבר או חברה שיש להם כזה מכשיר, ולמדוד אותו. (או הפוך, כלומר -  לשאול חברים שיש להם מכשיר סלולרי, למדוד אותו, ואז לקורא עליו מידע וחוות דעת).
7.      לחילופין, אחרי שיודעים איזה מכשיר מעוניינים לרכוש – לחפש מכשיר יד 2 (להיזהר מרמאים, ולהחתים את המוכר על התחייבות  שכל חוב ישן - יוטל על המוכר+ צילום ת.ז. וכדו'), ולמדוד אותו בזמן הקניה!! (מכשירים שעברו תיקון – פולטים לעתים קרינה גבוהה מאוד).
8.      כשמודדים את המכשיר, צריך לשים לב שבהגדרות שלו הוא מוצב על דור 3 (נמצא בהגדרות של רשתות סלולריות), והכינוי של זה, הן האותיות UMTS או WCDMA. אם המכשיר מוצב על דור 2 (GSM) למשל, הרי שאותו מכשיר יפלוט קרינה גבוהה. (אם למוכר אין סבלנות, כדאי ...לא לקנות ממנו בכלל. לא עושים עסקים עם מי שלא מתייחס כראוי).
9.      מכשירים שמצאתי בעלי קרינה נמוכה: LG g2,  LG g3, LG g4, סמסונג גלקסי S4, ועוד כמה.
10. לשם שמירה על הבריאות, חשוב כמובן ללמוד (!) את כללי הזהירות בשימוש בטלפון סלולרי. איך לדבר, איפה, כמה צריך להתרחק ממשוחחים (ובוודאי מאלה שמחוברים לאינטרנט סלולרי), ועל כך נדבר בעתיד. בתמצית: 1. מינימום שימוש. 2. מכסימום מרחק (ממכשירים וממשתמשים).
11.  גם אם את/ה משתמש באינטרנט סלולרי (שגורם נזק לכל מערכות הגוף), לעולם אל תציב אותו על דור 4, שמכונה בהגדרות LTE, (או G4 באייפון), בגלל רמת הקרינה העצומה הכרוכה בזה. כמובן שכדאי להתרחק ממכשירים שכאלה (לפחות 10 וחצי עד 12 וחצי מטר). כן. זה נשמע לא מציאותי. לפני עשרות שנים אמרו את זה על האסבסט. אלמנות הנפטרים שעבדו במפעל האסבסט בנהריה סיפרו, שאז -  לעבוד בישאסבסט (המפעל שייצר אסבסט) היה כמו לזכות בפיס.
12.   למידע חשוב על קרינה, כדאי להיכנס לאתר המצויין "ללא קרינה בשבילך", בקישור http://www.norad4u.co.il/home

יום שני, 19 במרץ 2018

את או אתה עובדים במשרד? כדאי שתקראו



   "התחלתי לעבוד במרכז המושבה בפרדס חנה.  בסך הכל 4-5 שעות ביום. אבל כשאני חוזרת יש לי כאבי אוזניים קלים, כאב ראש אטומי, ואני מרגישה שהבלוטות לימפה שלי בכל הגוף באופן מוזר כואבות. בנוסף אני חשה עייפות תהומית. רציתי לדעת האם אתה יודע אם יש באיזור קרינה חריגה"?
   כך שואלת חברה. אמרתי לה שיש במרכז המושבה אנטנות, והיא לא הראשונה שעובדת לידם וסובלת מכאבי ראש. אני לא פנוי למבצעים מסוג זה, אבל גירדתי זמן קצר לפני העבודה ובאתי לראות. כל "חיות היער" נכחו במשרד. גם אנטנות, גם ראוטר אלחוטי, גם 2 טלפונים אלחוטיים, וגם 2 סלולרים. מחוברים לאינטרנט, כמובן.
   ממול החלון – אנטנות (2-4 מילי-וואט למ"ר). ראוטר שמשדר וויי-פיי, (60 מילי-וואט למ"ר) במדידה צמודה. במרחק – פחות. סלולרים – 3-60 מילי-וואט לערך. טלפון אלחוטי של פנאסוניק – קרינה נמוכה מאוד להפתעתי (חצי מילי-וואט לערך), אבל כשמוציאים מהעריסה – קופץ לרמה גבוהה. ניטרלנו את כל מקורות הקרינה, והמשכנו לחפש עוד ועוד, עד שמצאנו טלפון "רגיל" אבל בעצם הוא אלחוטי מוסווה, בטכנולוגיית דקט (הקרינה שלה  מאוד עוצמתית), ואותו – כבר הייתי מוכרח לצלם, ועל זה הסרטון. (אח"כ, עברנו למשרד השכן – ושוב, טלפון אלחוטי, ראוטר פולט וויי-פיי, וסלולרי – סמסונג גלקסי 8, מחובר לאינטרנט שפולט לעתים עד 300 מילי-וואט למ"ר.
   אחים ואחיות יקרות. אין מצב בעולם (!) שמישהו יושב עם המכשירים האלה במשרד ולא ניזוק. אני לא מדבר על רגישים שממש סובלים (לפעמים ברמה מזעזעת), אלא על אנשים רגילים שדווקא לא מרגישים. הקרינה פוגעת בכל מערכות גוף, החל מהשלד, וכלה בגלי המוח.
   המשרד מול אנטנות? שימו מיגון על השמשה, רשת מתכת, תריסי מתכת, או לפחות אל תשבו מול החלון.
   טלפון אלחוטי? שימו אותו במיחזור אלקטרוניקה, וזאת, לאחר שהוצאתם אותו מכלל שימוש. (כדאי לרכוש קווי, אבל עם רמקול טוב).
   ראוטר? להעביר תקשורת רק באופן קווי. (יותר זול מלפתוח בצינתור עורקים שנסתמו מטרשת, כתוצאה מקרינה), ולכבות שידור וויי-פיי!!
   סלולרי – רק באוזנייה (לצדיקים - עדיף אוזניית אוויר), או ספיקר, ועדיף לדבר מחוץ למבנה או ממרפסת/חלון, על מנת להנמיך קרינה. יותר רצוי להגיד למי שמתקשר–"חוזר אליך בקווי". (מישהו סיפר שיש אפליקציה שבזמן צילצול – גם הקווי מצלצל. אני פשוט לא מכיר). במשרד - להחזיק את הטלפון הסלולרי רחוק מעמדת הישיבה. אם יש אפשרות לנתק בו את כל (!) היישומים האלחוטיים (וויי-פיי, בלוטוס, אינטרנט, דאטה) – עדיף, אחרת אתם נמצאים בגשם של גלי רדיו. וואטס-אפ, להתחבר מהמחשב. לא מהסלולרי.




  

תאורת לד בלילה - סכנות ופתרונות


לכ' אדר' אריה רפפורט 
 מהנדס  המועצה פרדס חנה-כרכור
          שלום רב

הנדון: היבטים בריאותיים בתאורת לד לילית במרחב ישובי
  
נודע לנו מדבריו של ראש המועצה, ד"ר אלדד בר כוכבא, שבכוונת המועצה להחליף את התאורה במרחב, לתאורת לד חסכונית. העליתי בפניו את הסיכון הבריאותי שעלול להיות כרוך בכך, ולפי בקשתו, אני מפרט ומביא מידע שיסייע להבין כיצד ניתן ליישם את הרעיון בצורה מיטבית ובמינימום נזק.



   תקציר מתוך הכתבה: "מה גרם למות הנברנים", סיפורו של פרופ' חיים אברהם (גלובס, 19.7.13)
   ...האירוע המכונן קרה לפני 16 שנים: "בסתיו 1997 הייתה התפרצות של נברנים בעמק בית שאן ומשרד החקלאות חיפש דרכים מקוריות לצמצם את גודל האוכלוסיות. בהתחלה התכוונו להשתמש בתנשמות, אך התנשמת צדה רק בלילה, בעוד שהנברנים פועלים גם ביום. ...הלכנו על פתרון מקורי ובנינו שתי מכלאות, אחת מהן קיבלה אור בלילה והשנייה לא. ידענו שנברנים מגיבים ל'אורך היום' ומתרבים ביום קצר, והרעיון היה שאם ניתן להם אור למשך זמן ארוך, יתכן וההתרבות תצטמצם. נתנו להם אור לבן-כחול באורכי גל קצרים, והתוצאות היו שהנברנים פשוט מתו מהחשיפה לאור בלילה. בשנה הראשונה נתנו להם רבע שעה בכל שעה, לאחר מכן רבע שעה בכל שעתיים ובשנה השלישית רבע שעה בכל ארבע שעות, אבל בכל שנה שבה התקיים הניסוי היינו צריכים להביא נברנים חדשים לחלקת הניסוי כי כל הנברנים הקודמים מתו.
   פרופסור חיים אברהם מספר בכתבה על המשך מחקריו, שהביאו אותו למסקנה, כי תאורה בלילה, ובמיוחד תאורת בתדרי אור כחול (גלים קצרים) שקיימים בנורות חסכוניות, ובתאורת לד (כגון מסכים) הוא גורם מזהם בגלל הפגיעה שלו בייצור המלטונין ושיבוש השעון הביולוגי:

מה זה בדיוק מלטונין?
   מלטונין הוא הורמון חשוב מאוד שהתגלה בשנות ה-60. הוא נוצר בחושך ומעביר אות לתאים כדי לומר להם 'עכשיו חושך'. (אנחנו בעלי חיים יומיים שפעילים ביום ונחים בלילה). אחד התפקידים של המלטונין הוא לשמש כאנטי-אוקסידנט חזק, שהוא בעצם חומר מונע סרטן. כאמור, ההורמון הזה מופרש בלילה, בחושך, וחשיפה לאור במשך הלילה פוגעת בייצור המלטונין. המלטונין מופרש אצלנו בכמויות גדולות יחסית כשאנחנו צעירים ובגיל 50-60 רמות הייצור שלו בגוף יורדות. (פעם, למשל, סרטן שד היה מופיע אצל נשים בגיל 50-60, אבל היום זה קורה גם אצל נשים בגיל 30-25 וזה אסון). האור שפוגע בייצור המלטונין  בצורה הקשה ביותר הוא זה של אור באורכי גל קצרים (אור כחול). אגב, ממחקרים בנושא קרינה ידוע, כי חולדות מעבדה שנחשפו לקרינה וקיבלו מלאטונין בתום החשיפה, כמעט ולא ניזוקו, בשל ההשפעה האנטי חימצונית של ההורמון.

פרופ' חיים התקומם על כוונתה של המדינה לאסור לייבא ולשווק נורות להט של מעל 60 וואט ולעבור להשתמש בנורות חסכוניות באורכי גל קצרים. מחקר שערך הראה שהנורות מדכאות את ייצור המלטונין ועקב כך מגבירות בהרבה את הסיכוי לחלות בסרטן, בעיקר סרטן השד אצל נשים וסרטן בלוטת הערמונית אצל גברים (מחקרים אחרים מלמדים גם על פגיעה ברשתית העין).

 (נאמר במאמר מוסגר, כי ישנם מחקרים רבים מאוד הקושרים את האור הכחול למחלות כרוניות ואוטואימוניות).
   לכתבה המלאה בגלובס:
לסרטון של פרופ' חיים אברהם: https://youtu.be/Hf3CeUb4cs4

   אם אור מכל סוג תדר (צבע) עלול לדכא את הפרשת מלטונין, אור כחול מדכא את הפרשת המלטונין בצורה הכי חזקה.
חומר נוסף  על הנזק מתאורת מסכי סמארטפונים, (מבלי שאמרנו מילה על קרינה !) ומה ניתן לעשות, תוכלו למצוא בכתבה ב'דיגיטל', בקישור: 

עוד כתבה ב'גלובס': "חשיפה לתאורת לד יכולה לגרום עיוורון, סרטן שד וערמונית",

בקישור:
 כתבה נוספת בדגש על תאורת לילה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001162224

עמדת משרד הביטחון: האחראי על מפרטי המיזמים הגדולים בדק את ההתייחסות לתאורת לד בעקבות לחץ של ספקים להכניס תאורת לד למתקני משרד הביטחון וצה'ל. בעקבות הבדיקה הוציא משרד הביטחון בספטמבר 2015 מפרט בינמשרדי, שהוא מפרט מוביל, ובו יש הגבלה על שימוש בספקטרום הכחול והתראה מפני הסכנות. משרד הביטחון אישר כי 'קיימות פניות רבות מגורמים שונים במשק, שמטרתם הכנסת תאורת הלד למחנות צה'ל. אגף ההנדסה והבינוי במשהב'ט, שבודק ומאשר הכנסה ומעבר לטכנולוגיות חדשות בתחום התאורה, עיכב בשנים האחרונות את הכנסת התאורה בטכנולוגיית הלד למחנות צה'ל, וזאת מהסיבה של אי-בהירות בתקינה של הציוד המוצע בתקנים רלוונטיים בהיבט הבטיחותי, הבריאותי (השפעת ספקטרום האור הכחול) ובהיבט של יעילות אנרגטית של הגופים'.
הדיון במשרד הביטחון נערך לאור תחקירים ב'גלובס', ובעקבות הוצאת המפרט מסר משרד הביטחון ל'גלובס' כי במתקני מערכת הביטחון וצה'ל תותקן תאורת לד רק של יצרנים 'שיקטינו את השימוש בספקטרום האור הכחול' - דהיינו, נורות שלא מסוכנות לבריאות
עמדת משרד השיכון והבינוי: מתוך גישה של זהירות, המשרד דורש מהעיריות כתב שיפוי וקבלת אחריות, אם העירייה מבקשת השתתפות וסיוע של משרד השיכון במיזמים שבהם מתוכננת תאורת לד. משרד השיכון הוביל ועדה בינמשרדית - שבה היו נציגים ממשרדי הבריאות, הגנת הסביבה והתשתיות - ובחודש יולי 2015 הוציאה הוועדה מדריך ליישום תאורת לד, ובו הגבלות על השימוש בספקטרום הכחול לרמת סיכון נמוכה.
לקריאה מורחבת: http://rotter.net/forum/scoops1/330402.shtml או כאן:


בשיחה שהייתה לי עם מר גיא גרטל מחברת ג.ה.ג. טכנולוגיות בע"מ (ממושב עין אילה) העוסקת בתחום בניית גופי תאורה מפנסי לד, למדתי את הדברים הבאים:
1. ניתן להשיג תאורת לד אפילו בטמפ' של 2,400 קלווין.
2. יישובים בעלי מודעות אקולוגית גבוהה (כרם מהר"ל, למשל),מתפשרים גם על  תאורת לד בטמפ' של  2,700 קלווין. (צריכת האנרגיה שלה היא 5-10 אחוזים פחות מ- 2,400 קלווין).
3. חשוב שגופי הלד הפנימיים שבתוך ליבת  הפנסים ייוצרו ע"י חברות אמינות, על מנת שהטמפ' המוצהרת אכן תהיה נכונה. (לדוגמה: פיליפס, OSRAM, ו- CREE , שעובדות ע"פ תקן  ההתאחדות האירופאית TOV).
4. ליישובים מעוטי יכולת, ניתן להתקין בעלות נמוכה יותר גופי תאורת לד בתוך פנסים קיימים.
(למותר לציין, שאין לי שום קשר כלכלי כלשהו לחברה הנ"ל)

.
  לסיכום: אם מתבצע מעבר לתאורת לד בשעות החשיכה, חשוב לשאוף לתאורה  עם מינימום רכיבים של אור כחול (גלים קצרים), ומכסימום תאורה חמה (גלים ארוכים) ובשאיפה לטמפ' אור של 2,400 קלווין, עד כמה שאפשר,ולהעדיף את ההיבט הבריאותי על ההיבט החסכוני.

הרחבה:
במחקר מסוים החוקרים הוכיחו כי האור הכחול מדכא ייצור מלטונין פי 2 בהשוואה לאור הירוק. להרחבה:
  


                                                                                                                                        בברכה
                                                                                                                                                                                                                                               מני בן אריה
                                                                                                                                                                 
מכותבים:
1. ראש המועצה, ד"ר אלדד בר-כוכבא
2. רשתות חברתיות, פרדס חנה והסביבה

לקוראים:
1. עדיף בוודאי נורות ליבון עם מנעד (ספקטרום) תדרי אור גדול.
2. מידע נוסף: http://www.eliharel.co.il/index.php/articles-list/item/109-2017-02-17-09-52-35#.WsYqyi5uYdU


יום שבת, 10 במרץ 2018

מדוע בישראל מתעלמים מהסכנה שבקרינה בלתי מייננת? - הסרטון מ"כאן 11".



   בכתבה (שאני משתתף בה), מופיע גם פרופ' איתן פרידמן, שטוען, שקרינה בלתי מייננת זה ...כלום. בשונה מד"ר יעל שטיין שהתראיינה לפניו, ומכירה את הסיכונים, פרופ' פרידמן הוא בכלל גנטיקאי, ולא פיזיקאי, והוא יועץ בבתי משפט לחברות סלולריות. הבנתם?

כאן הסרטון https://youtu.be/eAKPPbAsZhg


מוזמנים לשמוע את תשובתי לפרופ' איתן פרידמן (על הזלזול שהפגין כלפי תופעת הרגישות לקרינה בכתבה של אמנון לוי), בסרטון: "האם יש כזה דבר רגישות לקרינה? בסרטון הבא: