יום רביעי, 19 ביולי 2017

איך בוחרים דירה (או בית) ?

   לקראת עונת מעבר הדירות בחופש – האם גם אתם רוצים לעבור דירה? יש הרבה משתנים שצריך לבדוק. מחיר, מיקום, גודל, קומה, שכנים מרעישים, קירבה למקום עבודה, וגם רזולוציה עדינה יותר: נוף, כיווני אור, ועוד. סביר להניח שמי שלא יבדוק קרינה (כמו כולם), עלול לשלם על כך מחיר כבד, ולפעמים – גם לא ידע לעולם שהמחיר קשור לקרינה. (מעטים יודעים למשל, שבעיות פריון, עלולות להיות קשורות לקרינה, וזו רק דוגמה).



מה עושים?

1. קרינה מאנטנות סלולריות:

א. בודקים במפת האנטנות של המשרד להגנת הסביבה, שאין אנטנה בקרבת מקום (בטווח של 2 ק"מ לערך). בקישור http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Radiation/Communication_Facilities/cellular/Pages/CellularMapGIS.aspx. (גם אם אין אנטנה סמוכה, עדיין כדאי לבדוק).
ב. אם יש אנטנות – חשוב לבדוק אם יש קשר-עין בין הדירה לאנטנות, או שיש גורם מסתיר (בניין אחר) או ממסך (צמחייה צפופה), וגם אז - לקחת בחשבון שאמנם  הדירה עצמה מוסתרת, אבל  סביבותיה (אזורי טיול ובילוי), עלולים להיות חשופים לקרינה.
ג. דירה שחשופה לקרינה:  בדרך כלל,  ככל שהקומות גבוהות – כך יש יותר קשר-עין לתרני אנטנות, ואז- כדאי למדוד את רמת הקרינה. (גם מבחינה טופוגרפית, אם מיקום הבית נמוך מסביבותיו – הסבירות לחדירת קרינה מבחוץ נמוכה יותר).
   הסף הביו-אקטיבי, אשר מתחת אליו לא נצפו השפעות ביולוגיות על פי דו"ח הביואנישיאטיב 2012 (bioinitiative), עומד על רמה של 0.03 מילי-וואט למ"ר. לשם קבלת מושג כלל, מדידת תורן ממוצע ממרחק של 100 מטר, תראה 2-6 מילי-וואט למ"ר. (יש תרנים שמקרינים פי עשרה ויותר).
   (ממפת האנטנות של המשרד להגנת הסביבה, ניתן לקבל תמונה מקורבת של עוצמת הקרינה, אם כי לעתים יש לא מעט אי-דיוקים. לפעמים גם אופן המדידה לקוי (מדים איטיים, ושאינם רגישים מספיק, עריכת ממוצעים במקום לציין את שיאי הקרינה הנמדדת, ועוד). חשוב לציין, שמדידה מראה את צפיפות ההספק בתדר הגבוה מבין כל אלו שמוציא התורן, אולם ערך הקרינה האמיתי הוא הסכום המצרפי של כל התדרים והאותות הנפלטים ע"י האונות המכוונות אל המקום הנמדד, וערך זה תמיד יהיה יותר גבוה ממה שמראה מד הקרינה).
ד. במידה ואכן קיימת קרינה בדירה, כדאי לבדוק אם היא חודרת דרך הפתחים, או דרך הקירות. בד"כ קירות יפחיתו את רוב חדירת הקרינה. על הפתחים ניתן להציב מיגון.
ה. מיגון מאולתר: תריס רפרפה משרדי משלבי מתכת – יחסום חלק מהקרינה. שמיכת מילוט (שמיכה תרמית מניילון-אלומיניום, תחסום יותר.  רדיד אלומיניום – יחסום כמעט את כל הקרינה. מיגון מקצועי: ציפוי שמשות שחוסם את רוב הקרינה, אבל מכהה מעט  (תלוי באיזה סוג משתמשים) את האור הנכנס, או וילון חוסם קרינה.

2. קרינה בתדר נמוך מאוד מרשת החשמל:

אבל בעיקרון ישנם 3 גורמים שצריך לשים לב אליהם:
א. שנאים (בד"כ במרחק של 5 מ' לערך, לא תהיה שום בעיה). בעיה זו ניתן להפנות לחב' החשמל.
ב. חוטי חשמל תמימים (!) לפעמים קיימים זרמים תועים, (או בעיות הארקה), שגורמות לחוטים להקרין אפילו למרחק של עד 40 מ', ויותר. גם בעיה זו ניתן להפנות לחב' החשמל.
ג. קווי מתח גבוה. כאן התמונה מסובכת יותר. בנושא זה, הרחבתי  בקישור http://readrad.blogspot.co.il/

3. קרינה מקירות משותפים, או מריצפה/תקרה:

לא תוכלו לדעת אם יש מאחורי הקיר מנוע של מקרר (ובמיטה שלכם יהיה ערך של 4 מיליגאוס, בזמן ש-2 מילי-גאוס כבר מכפילים את הסיכון ללוקמיה), או טלפון אלחוטי מקומה עליונה, שיכניס לחדר 7-8 מילי-וואט למ"ר (ראו סרטון https://youtu.be/5Q7EWLfgH7A). לשם כך, חשוב מאוד להצטייד במד קרינה (ולהשתמש בו תדיר).  השימוש במד קרינה משול להליכה ברחוב מרוצף  במכשולים, מהמורות, שלוליות וזכוכיות שבורות, אלא שכעת – יש לכם פנס. רוב האנשים שהתעניינו באמת ובתמים בנושא הקרינה, נשארים די המומים,  אחרי שהם רואים את המספרים רצים על הצג, בזמן חשיפה לקרינה.
   אם יש שכנים מקרינים, חשוב לדעת על כך מראש, ולבקש בנימוס להרחיק מהקיר המשותף את הגורם המקרין (ובמקרים רבים ישנה היענות), או לתכנן את השהות הממושכת (כגון מקום השינה), כמה שיותר רחוק. כמו כן, ניתן להשתמש במיגון.

   מד קרינה, עולה כ-900 שקלים לערך, מחיר החלפת 4 צמיגים. שהות של חצי שנה (לסירוגין) במחלקה אונקולוגית (על כל המשתמע מכך), יעלו לדעתי, לפחות פי מאה.


   חשוב לציין, שאת עיקר הקרינה המסוכנת שאנו סופגים, אנו מקבלים ממקורות הנמצאים בתוך הבית, מראוטרים המחוברים בצורה אלחוטית, מטלפונים אלחוטיים (המון), שרובם המכריע מקרין גם כשלא משוחחים בהם, מסלולרים שמחוברים לוויי-פיי או לאינטרנט (שאז, הקרינה עלולה להגיע גם לצפיפות הספק של מאות מילי-וואט למ"ר), ולאחרונה גם מ"מאגר החכמה" שמספק לנו "דברים חכמים", כמו שעונים חכמים, מזגנים חכמים, בית חכם, ועוד. מוכרי החכמה, מבטיחים טכנולוגיה חדישה, נוחות ועידן חדש, אבל שוכחים לציין את המחיר הבריאותי הכבד לטווח רחוק.

   ההבדל בין קרינת האנטנות למקורות הקרינה הביתיים הוא, שאנטנות פולטות קרינה בתדרים ובאותות רבים מאוד. (אנחנו יודעים שנזקים נמדדים לא רק בעוצמת הקרינה, אלא גם בסוג התדרים, כמו שאם מישהו מטיח בנו כוס נוזלים בפנים, הנזק תלוי לא רק בעוצמת ההטחה, אלא גם ב...סוג הנוזל).

   מי שלא מאמין בסטטיסטיקה, מוזמן לבקר ב...לשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברחוב כנפי נשרים בירושלים (שם נמצא המשרד להגנת הסביבה!). בניין המשרדים שלו נשקף לאנטנות סלולריות, ואתם מוזמנים לספור כמה עובדים בבניין זה חלו בסרטן.

בתמונה, אנטנות סלולריות על גג הבניין של המשרד להגנת הסביבה, רחוב כנפי נשרים, ירושלים:



אנטנות סלולרית - הסכנה לבריאותית לציבור, בשל מדיניות מקבלי ההחלטות במשרדי הבריאות והגנת הסביבה – סקירה

אנטנות סלולרית - הסכנה לבריאותית לציבור, בשל מדיניות מקבלי ההחלטות במשרדי הבריאות והגנת הסביבה – סקירה
את התמונות החסרות בעמוד זה -  אוסיף בימים הקרובים
א. מיהם מקבלי ההחלטות?
   כשאזרחים או גורמים רשמיים (דוגמת חברי כנסת), מבקשים לברר או למחות על מדיניות הכרוכה בחשיפת האזרחים לקרינה בתדר גבוה (סלולרים, אנטנות, ראוטרים, וכו'), מטבע הדברים הם פונים לשרים הממונים במשרדים הנ"ל. מכיוון שהשרים הממונים אינם מכירים בדרך כלל את החומר בצורה מעמיקה, הרי הם נעזרים באנשי המקצוע בניסוח תשובותיהם, או מבקשים מהם בצורה ישירה לענות למלין.
   אנשי המקצוע הם:
1. המשרד להגנת הסביבה:
   פרופ' סטיליאן גלברג, ראש מדור רעש וקרינה. (האיש שחותם במו ידיו על היתרי האנטנות בכל הארץ).
   גיל כהן, ראש תחום קרינה בלתי מייננת (עובד בכיר לשעבר בחברת פרטנר)
2. משרד הבריאות:
   פרופ' סיגל סדצקי, חוקרת סרטן, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה, מכון גרטנר, וראש מרכז תנודע (מרכז מחקר וידע בנוגע לקרינה בלתי מייננת) שהוקם בהחלטת ממשלה, כדי לרכז את המידע הלאומי בנושא הקרינה הבלתי מייננת, ומשמשת גם כיועצת למנכ"ל משרד הבריאות בקביעת מדיניות בריאות בנושא סרטן וקרינה. כמו כן, היא מייצגת את משרד הבריאות בפני גופים בינ"ל בנושאי קרינה.

ב. תקן הקרינה:
   בתדר גבוה (קרינת רדיו-סלולר-מיקרו) ההמלצות בארץ (40-100 מיקרו-וואט לסמ"ר) נסמכות על תקן ICNIRP (ראי נספח 1). תקן זה מבוסס על הגנה מפני חום בחשיפה רגעית, ואינו לוקח בחשבון שום אפקט ביולוגי. בשל כך, הסף המותר בתקן זה עומד על ערכים גבוהים מאוד, מכיוון שהוא לוקח בחשבון רק נזק ברור ומיידי לגוף ולחיים,  ובוודאי שאיננו מתייחס להשפעות ארוכות טווח או נזק מצטבר. דבר זה מובהר בצורה ברורה במסמכי הארגון. ראי להלן (מתוך מסמכי הצדקה של התקן של ICNIRP עמוד 508):
תיאור: C:\Users\userz\Documents\Bandicam\bandicam 2017-07-14 08-30-07-939.jpg

ג. איך נולד תקן הקרינה?
   התקן הישראלי המכונה "הסף הסביבתי" הוא למעשה 10% מהתקן של ICNIRP. שורש הדבר נעוץ בעובדה שמלכתחילה, החליטו בישראל לכנות את התקן של ICNIRP בשם "הסף הבריאותי" (וזוהי טעות חמורה, כיוון שאין כאן הגנה על הבריאות),  וכיוון שכך, ובשם 'עיקרון הזהירות המונעת', גזרו ממנו בצורה שרירותית (ללא סימוכין מדעיים), ערך של 10%, וקבעו שזה יקרא מעתה ואילך "הסף הסביבתי", קרי: תקן לשהייה ממושכת ורציפה.
    גם  הסף הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה הוא תקן גבוה מאוד, כיוון שהוא מבוסס על אפקט חום של הקרינה בחשיפה רגעית, ואינו לוקח בחשבון אף אחת מההשפעות הביולוגיות של הקרינה.

ד. מי אומר שתקן הקרינה (התקן התרמי, או התקן החומני) נועד להגן מפני השפעות חימום וכוויה, ואינו מגן מפני השפעות בריאותיות?
1. פרופ' סטיליאן גלברג: במסגרת ישיבת וועדת החינוך של הכנסת, שהתקיימה ב 19/03/2014, הודה פרופ' סטיליאן גלברג, ראש תחום קרינה ורעש במשרד להגנת הסביבה, פחות או יותר בדברים הללו. הוא ציין כי התקן מבוסס על אפקט תרמי וכי קיימות השפעות ביולוגיות לקרינת רדיו להלן הקישור: https://youtu.be/Dlys4SETT3s
2. פרופ' סיגל סדצקי: במסגרת ראיון ב"תוכנית חיסכון" בערוץ 2, (31/08/2015 )הודתה פרופ' סיגל סדצקי, כי התקן (היא התייחסה לתקן לקרינה מטלפונים סלולריים אך הדברים נכונים גם לתקן לחשיפה מאנטנות סלולריות ומתקני שידור המבוסס על אותן עקרונות שגויים) חסר משמעות בריאותית, שרירותי, מבוסס על אפקט תרמי וכי יש סימנים לקשר בין חשיפה לקרינה להשפעות בריאותיות. להלן הקישור: https://youtu.be/dGq28278Pt0
3. הארגון ICNIRP עצמו טוען שהתקן שיצר נועד להגן מפני השפעות חימום וכוויה, ואינו מגן מפני השפעות בריאותיות.

ה. מה התחדש בשנים האחרונות בתחום התקינה?
במאי 2011, התקבלה על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת המלצתו של  המהנדס רם דישון, להוריד את תקן הקרינה לרמה של 10 מילי-וואט למ"ר (שהם 1 מיקרו-וואט לסמ"ר). תקן זה אינו אידיאלי ואינו מגן אך ישפר את המצב השורר כיום. קבלה של תקן זה תאפשר צמצום הפגיעה באוכלוסיה ותאפשר להתמגן מפני הקרינה ביתר קלות. לאחרונה עדכן רם דישון את המלצתו לחשיפת ילדים לרמה מקסימאלית של 2 מילי-וואט למ"ר ( 0.2 מיקרו וואט לסמ"ר), וזאת לאחר המקרה בבית הספר נגבה בראשון לציון, שם ילדים פיתחו תסמינים של רגישות לקרינה ברמות מתחת ל 10 מילי-וואט למ"ר.
    בכירי המשרד להגנת הסביבה נקטו במדיניות של גרירת רגלים, והשר להגנת הסביבה (גלעד ארדן) לא חתם על ההמלצות.

ו.  סיכום:
   לאור האמור לעיל, יש יסוד להניח כי בישראל חולים מידי שנה אלפי אזרחים כתוצאה מתקן שאינו מגן מפני השפעות בריאותיות. מקבלי ההחלטות אינם אוזרים אומץ להחליט מה נחוץ לציבור (במקום מה הציבור רוצה). הם מודים שהתקן לא מגן על הבריאות, ושהוא מבוסס על אפקט חום, שגם הארגון ICNIRP ( גוף נטול סמכות, ללא בקרה מדעית, ונגוע באינטרסים עם התעשייה) שיצר את התקן – מודה בכך.
   מקבלי ההחלטות קראו לתקן ICNIRP בשם "תקן בריאותי", שלא בצדק, וגזרו ממנו באופן שרירותי "סף סביבתי", לשהייה ממושכת. ערכי סף זה גבוהים, אינם מגינים על הבריאות, ומבוססים על השפעות חימום. כמה חולים ומתים עוד יידרשו על מנת לגרום לשינו המצב?


נספח 1: מי זאת ICNIRP ואיך ההמלצות שלה הפכו ל"תקן עולמי":

ICNIRP (International Committee for Non Ionizing Radiation Protection), הוועדה הבין-לאומית להגנה מקרינה בלתי מייננת   זו וועדה של מומחים מהעולם שמינתה את עצמה. חלק מחבריה נמצאים (בעבר ובהווה) בקשרי גומלין עם תעשיית החשמל והסלולר. גוף זה קובע תקנים שלא לוקחים בחשבון שום נזק ביולוגי כתוצאה מחשיפה לקרינה בלתי מייננת וכך גם כותב במסמכיו. במשך שנים רבות כיהן בראש הוועדה ד"ר מייקל רפוצ'לי (מדען שקיבל מימון מהתעשייה וכיום הוא משמש כיועץ לתעשיית החשמל בארה"ב). בשנת 2005 כיהן אותו מייקל רפוצ'לי גם כראש קבוצת המחקר בנוגע לקרינה בלתי מייננת של ארגון הבריאות העולמי. (קבוצה זו גם קיבלה את חצי מהמימון שלה מהתעשיה) ולכן לא פלא הוא, שקבוצת מחקר זאת אישרה את התקנים של ICNIRP כהמלצה של ארגון הבריאות העולמי. כך למעשה הגיעה ההשפעה של התעשייה – דרך ארגון הבריאות העולמי -  לביתם של האזרחים, בתקנים גבוהים המסייעים לחברות מסחריות למכור סלולר וחשמל.
   גם ICNIRP וגם קבוצת מחקר הקרינה הבלתי מייננת בארגון הבריאות העולמי (EMF PROJECT), חשודים בניגוד אינטרסים קשה ובהשפעה קשה של התעשייה על עבודתם, מסקנותיהם ותפקודם. קישורים לדוגמה:
למרות שלא קל לחשוד בגופים ציבוריים, אנחנו זוכרים כיצד (לתדהמתנו) הסתננו בעבר לוביסטים של חברות הטבק לארגון הבריאות העולמי באמצעות חברות קש ומדענים משוחדים, לוועדות ולקבוצות המחקר שלו, עד שסולקו בבושת פנים. דו"ח בנדון פורסם ע"י ארגון הבריאות העולמי עצמו, ב- 7.2000, וניתן לקרוא על כך בקישור https://ecowiki.org.il/wiki/%D7%94%D7%98%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%99%D7%93%D7%99_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA
   כיום, כבר ידוע לכל שהעישון מזיק, וידוע גם שתעשיית הטבק שיקרה לציבור במשך שנים רבות, ולא בחלה בהעלמת מידע, בשיחוד חוקרים, ובזריעת מידע שגוי המשתמש בניסוחים "טרם ידוע  בוודאות על נזקים...", "יש מחקרים לכאן ולכאן...", "טרם הוכח ש...". אותם משפטים ממשיכים ללוות אותנו כיום, בנוגע לקרינה הסלולרית.

נספח 2:  המלצות מדענים מבוססי מחקרים, שמהם ניתן להסיק בוודאות, שקרינה גורמת נזק ביולוגי גם ברמות נמוכות שאינן גורמות לחימום רקמות:
בנוסף לכך נראה להלן, שאם בישראל מתיר התקן חשיפה ממושכת לקרינה בצפיפות הספק של 1,000 מילי-וואט למ"ר ( שהם 100 מיקרו-וואט לסמ"ר), הרי שמדענים מרחבי העולם מציגים המלצות שונות בתכלית:

1.  מחקר NTP 2016, זהו מחקר חדש שבוצע על ידי זרוע של משרד הבריאות האמריקאי בעלות של  25 מיליון דולר,

 ותוצאותיו  מפריכות את התאוריה כי לקרינת רדיו אין השפעות ביולגיות מלבד חימום (הקונספט החומני) וכי אינה יכולה לחולל סרטן. במחקר נמצא, שחולדות שנחשפו לקרינה ברמות שאינן גורמות לחימום רקמות, חלו בסרטן. (אגב, ע"פ ארגון הבריאות העולמי מה שגורם סרטן לחיות מעבדה – מסרטן גם לבני אדם). קרינה סלולרית היא קרינת גלי רדיו.

2. מחקר של החוקר SALFORD משבדיה, מ-2003, המראה שבירת מחסום דם מוח בעקבות חשיפה לקרינת רדיו: במחקר נראו פגיעות ברקמת המוח ובתאי העצב של מוח חולדות לאחר חשיפה לקרינת רדיו מטלפונים סלולרים, וזאת, מחשיפה שלא גרמה לשינוי בטמפרטורה (חימום רקמות) אבל הביאה לשבירת מחסום דם מוח אשר גרם כנראה לנזקים שתוארו.
להרצאתו של סלפורד בדבר המחקר וקרינת הרדיו לחצו כאן...
 תיאור: בצד ימין מוח חולדה שנחשף לקרינת רדיו, בצד שמאל מוח חולדה שלא נחשפה
בתמונה - בצד ימין מוח שנפגע מחשיפה, בצד שמאל מוח שלא נחשף.

3. מחקרו של הנרי לאי מ-1996, ארה"ב, המראה שבירת DNA על לאחר חשיפה לקרינת רדיו. במחקר מתועדת גרימת נזק לDNA  על ידי קרינת רדיו בלתי מייננת ברמות שלא גרמו לחימום רקמות. המחקר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8627134. להרצאתו של ד"ר הנרי לאי לחץ כאן .....

במחקר תועדה גרימת נזק לDNA  על ידי קרינת רדיו בלתי מייננת ברמות שלא גרמו לחימום הDNA.
 
תיאור: בצד שמאל די-אנ-אי שלא נחשף , באמצע חשיפה לרנטגן, בצד ימין חשיפה לקרינת רדיו
בתמונה - צילומי השפעת החשיפה על ה DNA



4. היווצרות רדיקליים חופשיים והשפעה על מערכת התקשורת הפנימית של התא  Friedman J, 2007

במחקרם "Mechanism of short-term ERK activation by electromagnetic fields at mobile phone frequencies." משנת 2007 מראים פרופסור רוני זגר וד"ר יוסי פרידמן ממכון ויצמן בישראל, כי חשיפה לקרינה סלולרית מביאה להיווצרות של רדיקלים חופשיים ומשפיעה על מערכות התקשורת הפנימיות בתא חייהשפעה על מערכת התקשורת הפנימית של התא משמעותה שיבוש באופן פעולתו התקין של התא, ויכולה לגרום לשינויים בפעולותיו, התחלקותו ובתפקודים נוספים שלו. הגורם להשפעה זו הוא היווצרות של רדיקלים חופשיים בתא ובסביבתו. הופעה של רדיקלים חופשיים בתא ובסביבתו גורמת לנזק. כאשר ההופעה חוזרת ונשנית פוטנציאל הנזק הולך וגדל.  מחקר זה הוא פורץ דרך מפני שהוא מראה את מנגנון ההשפעה והנזק מתחילתו עד סופו. המחקר התבצע ברמות קרינה שלא גרמו לעלייה בטמפרטורה או לאפקט תרמי
תיאור: http://www.norad4u.co.il/_/rsrc/1472497007831/knowledge-h/studies-h/bic294i009.jpg?height=244&width=320

בתמונה למעלה - שרשרת התקשורת בתא בהופעת קרינה סלולרית



5. חשיפה של תאי דם לבנים לקרינה סלולרית גרמה לחוסר יציבות בכרומוזומים (  ( Korenstein  

בכנס "קרינה אלקטרומגנטית והגוף האנושי" הציג פרופסור רפי קורנשטיין, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, את עבודותיו בנושא ההשפעות של קרינה אלקטרומגנטית על תאים חיים בתדרים שונים.  הממצאים הראו על מגוון השפעות על התא, השפעה על ממברנות התא, על החלבונים בו, על עודף כרומוזומים ועוד.   
כמו כן נמצא כי חשיפה לקרינה סלולרית בתדר של כ 800 מגה הרץ וברמה של 2.9 SAR (ברמה לא תרמית) גורמת לעודף ב 4 כרומוזומים (בנוסף ל 23 זוגות הקיימים באופן הנורמאלי), תופעה שהיא אחת מהאינדיקציות להופעתה של מחלת הסרטן. התופעה חזרה על עצמה, באופן קיצוני וחמור הרבה יותר, בקרינה בתדרים גבוהים יותר של 100 ג'יגה, וזאת ברמות קרינה נמוכות בהרבה.
חשיבות הממצאים היא כי נראה שינוי ונזק לתא החי ועודף כרומוזומים ברמות קרינה שלא גרמו לחימום. 

6. נזק (שאינו מחימום) לעדשת העין מרמות קרינה אלקטרומגנטית - Ahuva DovratLevi Schächter - 2008

Non-Thermal Electromagnetic Radiation Damage to Lens Epithelium""
מחקרם של פרופסור לוי שכטר וד"ר אהובה דברת ז"ל בנושא השפעת קרינה סלולרית על העין. מחקר זה הצביע על פגיעה בעדשת העין כתוצאה מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית בתדרים סביב 1 ג'יגה הרץ וברמות נמוכות פי ארבעה מהתקן.
   המחקר מצא כי לאחר 36 שעות של חשיפה נגרמו שינויים בתפקוד האופטי של העין הגורמים לעיוות התמונות הנראות על העדשה.  לאחר הפסקת ההקרנה מתרחש תיקון הדרגתי בעיוות אבל עדיין נראים במיקרוסקופ נזקים קבועים למבנה העדשה. נמצא כי נזקים קבועים אלו אינם נגרמים מהאפקט התרמי של הקרינה אלא מחיכוך החלקים המרכיבים את העדשה.
תיאור: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2694600/bin/TOOPHTJ-2-102_F4.jpg
בתמונה למעלה:
  • A – קבוצת הביקורת, מבנה תאים אחיד של העדשה
  • B – עדשה לאחר 90 מחזורים של הקרנות, הכתמים השחורים הם תאים שנפגעו.
  • C – לאחר 192 מחזורים של הקרנות, יותר כתמים שחורים ויותר תאים מתים.
  • D – עדשה שנחשפה לעלייה בטמפרטורה, שימו לב שהנזק שונה מהעדשות שהוקרנו.

7.  פגיעה קוגניטיבית, עלייה בהורמון סטרס ונזק לDNA בחשיפה כרונית לקרינת רדיו.

צוות חוקרים מהודו 2015, מוכיח, ומראה ירידה בתפקוד קוגניטיבי, עלייה בהורמון סטרס ונזקים לDNA  לאחר חשיפה כרונית לרמות נמוכות מאוד של קרינת רדיו בתדרים של 900MHz, 1800MHz  ו  2450MHz. .

המחקר.

 לקריאה על המחקר בעברית לחצי כאן...


8. עלייה בתחלואת סרטן בעכבריםRepacholi MH 1997:

מחקר בשם Lymphomas in E mu-Pim1 transgenic mice exposed to pulsed 900 MHZ electromagnetic fields שבוצע על ידי מיקל רפצ'ולי הראה על עלייה בהופעת סרטן בבלוטות הלימפה בעכברים שנחשפו לקרינה, ברמות ללא השפעות חימום. המחקר פורסם בשנת 1997 (ואחריו שינה רפוצולי את עמדותיו, תפס תפקידים בארגון הבריאות העולמי ולאחרונה התמנה ליועץ בתשלום עבור התעשייה).

 


9.  5/2015   כ-190 מדענים ומהנדסים פנו לארגון האומות בדרישה להחמרה בתקני החשיפה לקרינת רדיו:
קבוצה של 190 מדענים ומהנדסים, בראשות ד"ר מרטין בלאנק, פנו לארגון האו"ם בדרישה לשנות את תקני החשיפה לקרינת רדיו של ארגון הבריאות העולמי (גוף של האו"ם), המבוססות על המלצות ICNIRP, אשר אינן לוקחות בחשבון שום נזק ביולוגי מהקרינה, למעט השפעות חימום.
לנוסח הפנייה בעברית לחץ כאן... 

10 . החלטת הפרלמנט האירופי משנת 2009 - קרינת רדיו מסוכנת ויש לצמצם חשיפה:
11. ארגון הבריאות העולמי - 2011 - קרינת רדיו מסרטן אפשרי:  לאחר שנים של הכחשה גורפת לנזקים של קרינה בלתי מייננת בתדר גבוה (סלולר-אלחוטי) שינה ארגון הבריאות העולמי גישה והכיר בקרינה זו כמסרטן אפשרי.
12. החלטת מועצת אירופה (2011): מועצת אירופה אישרה את החלטת הועדה האירופאית לבטיחות לקרינה בלתי מייננת בדבר הסכנות הגלומות בחשיפה לקרינה בלתי מייננת בתדרי רדיו-סלולר ואת שורת ההמלצות (בין השאר צמצום שימוש, עידוד מודעות, הגבלות על פרסום ומכירה לנוער ולילדים, הגנה על מדענים, המלצה לתקנים ברמה של 0.1 מיקרו-וואט לסמ"ר, כלומר רמה של 1/1000 מזו הנהוגה בישראל ועוד) שהוועדה המליצה עליהן.
13. ארגון ICEMS - ועדה בין לאומית של מדענים לבטיחות קרינה פרסמה סקירה של מחקרים בתחום המראים על השפעות פיזיולוגיות וסיכון בריאותי מרמת התא הבודד עד לרמת הגוף כולו
14. מחקר REFLEX בוצע על ידי 12 מכוני מחקר ב-9 מדינות שונות באירופה ונועד לבדוק האם קיים נזק גנטי בחשיפה לקרינת רדיו(RF)  החוקרים מצאו שינויים גנטיים ושינויים בביטוי הגנטי בגנים רבים ובחלבונים לאחר חשיפה לקרינת רדיו ברמות נמוכות מתקני החשיפה.
 
למחקר לחץ כאן....

15. דו"ח bioinitiative  -  דוח בין לאומי של מדענים שפורסם לראשונה בשנת 2007 ומכיל סיכום מקיף של כ 2000 מחקרים בתחום. בעקבות פרסום הדוח שינו חלק מהמדינות באירופה את תקן הקרינה. בשנת 2012 פורסם עדכון של הדוח, המכיל עוד 1800 מחקרים. בעדכון הדוח מזהירים כותביו כי העדויות המדעיות מבוססות יותר ומראות על פגיעה ונזקים קשים זאת תוך כדי שהשימוש בטכנולוגיות סלולריות-אלחוטיות מעמיק ונכנס לכל בית ללא יידוע הציבור על הסכנות ותוך כדי הסתרה מכוונת של הסכנה.
באתר הקבוצה מפורסם סיכום בטבלה צבעונית של חלק מהמחקרים המצביעים על אפקטים ביולוגיים של קרינת רדיו ברמות נמוכות בהשוואה לתקנים היום. בטבלה זו מובאים המחקרים בצמוד לרמת הקרינה בה נראה שינוי ונזק. הסיכום מאפשר הבנה מהירה כי גם רמות מאוד נמוכות של קרינת רדיו גורמות להשפעות ונזקים במערכות ביולוגיות. גלשו לאתר של הדוח וחפשו "RF COLOR  CHATS" בדף הראשי.
אגב, הסף הביו-אקטיבי, אשר מתחת אליו לא נצפו השפעות ביולוגיות על פי דו"ח ביואנישיאטיב 2012 עומד על רמה של 0.03 מילי-וואט למ"ר (mW/m2), לעומת 1,000 מילי-וואט למ"ר שמתיר התקן בישראל! (ראי  "DEFINING A NEW ‘EFFECT LEVEL’FOR RFR") .

16. קרל בקמן 2009Cell phone radiation: Evidence from ELF and RF studies supportingmore inclusive risk identification and assessment
סיכום ותיאור של כ130 מחקרים המראים על אפקטים לא תרמיים של קרינה בלתי מייננת.
"This paper will review some of the salient evidence that demonstrates the existence of NTE and the exposure complexities that must be considered and understood to provide appropriate, more thorough evaluation and guidance for future studies and for assessment of potential health consequences"

17. נזקים גנטים בבני אדם הגרים ליד אנטנות סלולריות. החוקר: גנדי, הודו, 2014 

מחקר זה מראה כי אצל תושבים הגרו במרחק של עד 300 מטר מאנטנות סלולריות, אשר נחשפו לרמות קרינת רדיו גבוהות מקבוצת הביקורות (אבל עדיין מתחת לתקן של ICNIRP) נמצאו נזקים גנטים רבים יותר.
לקריאה על המחקר בעברית לחץ כאן...

 

18. השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים, גרמניה, 2004:

המחקר בדק את השפעת הקרבה הפיזית לאנטנות סלולאריות על הופעת גידולים סרטניים.  במסגרת המחקר נבדקו יותר מ1000 תיקים רפואיים של אנשים שגרו באזור אנטנה סלולרית בין השנים 1994 ל2004. הממצאים מראים כי הסיכוי לחלות בסרטן היה גבוה יותר בין האנשים שגרו במרחק קטן מ 400 מאתר שידור סלולרי שהוקם ב2003. לאחר חמש שנים בהם האתר היה פעיל, הסיכון לסרטן של התושבים הסמוכים שולש(!!!) בהשוואה לסיכון לפני ההתקנה של האתר (יש לציין, שתקן הקרינה בגרמניה מבוסס על ICNIRP).

 

19. השפעות בריאותיות וקוגניטיביות של קרינה מאנטנות סלולריות על בני אדם. צוות הולנדי ממשלתי. 2003

מחקר זה בדק את השפעת קרינה בתקני GSM ו UMTS, בתדרים של 900MHZ, 1800MHZ ו 2100MHZ,  וחשיפת דמה, על מצבם הקוגניטיבי והרגשתם של נבדקים. נמצא  כי בניגוד להערכות ראשוניות של החוקרים, לכל חשיפה בתדר מסוים היו השפעות שונות על מבחנים קוגניטיביים של הנבדקים. את ההשפעות לא ניתן ליחס לאפקט תרמי (חום) כל שהוא ולכן החוקרים מעלים את הסברה כי קיימים אפקטים שאינם תרמיים.

המחקר המלא להורדה כאן ... 

20. סינדרום המיקרוגל - אנליזת המשך למחקר הספרדי. צוות ספרדי - אוסטרי, 2004


אנליזת המשך על המחקר הבריאותי שבוצע בעיר לה נורה, אשר במחוז מרסיה שבספרד לאחר התקנת שתי אנטנות סלולריות. המחקר הראשוני כלל שאלוני בריאות ובוצעו בדיקות קרינה בחדרי השינה של המשתתפים, כולל ניתוח תדרים. אנליזה מאוחרת זו מגיע למסכנה כי רמה בטוחה יחסית של קרינת רדיו מהאנטנות היא כ- 0.001 מילי-וואט למ"ר.

21. יותר מקרי סרטן בסמוך לאנטנות סלולריות - דני ורוני וולף, צוות רופאים ישראלי. 2004

ד"ר דני וד"ר רוני וולף השוו בין מספר המקרים של סרטנים שונים באוכלוסייה שהתגוררה בצמוד לאנטנות סלולריות (שעמדו בתקן!), בהשוואה למספר הגילויים של סרטן באוכלוסייה דומה שלא גרה בצמוד לאנטנות ובהשוואה לאוכלוסיית נתניה כולה. הממצאים הראו כי היו פי 4.5 יותר מקרים חדשים של סרטן באוכלוסייה שגרה בצמוד לאנטנות

22. שינויים משמעותיים במוליכים עצביים לאחר הקמה של אנטנת סלולר , גרמניה, 2011

Changes of Clinically Important Neurotransmitters under the Influence of Modulated RF Fields—A Long-term Study under Real-life Conditions

השינויים נצפו על 60 נבדקים במשך שנה וחצי, החל מהקמת האנטנה החדשה ועד סוף תקופת המחקר. האנטנה שידרה בתקן GSM. הרמות היו נמוכות מהמותר בתקן. נצפו שינויים כגון עלייה בהורמוני סטרס (אדרנלין ונוראדרנלין)  וכן ירידה בדופמין. במחקר נמצא יחס  מנה-תגובה. כמו כן נמצאו כי יותר אנשים סבלו מתסמינים לאחר ההקמה של האנטנה.

 
לחץ כאן להורדת המחקר המלא...

תיאור: GSM tower bavaria


17. השפעות ביולוגיות המדווחות בספרות כתלות בעוצמות הקרינה טבלה זו מסכמת את חלק מהדיווחים הספרותיים בנושא השפעות ביולוגיות עם התייחסות לצפיפות ההספק בכל אחת מההשפעות (הסף בישראל: 100מיקרו-וואט לסמ"ר):
תיאור: C:\Users\userz\Documents\Bandicam\bandicam 2017-07-16 20-49-16-621.jpg

לקריאה על הכרה משפטית ברחבי העולם, בנושא לנזקים שנגרמים מקרינת רדיו ניתן להיכנס לקישור: http://www.zamirshalita.com/rf-hazards/juridical-acknowledgement-of-rf-health-effects

הערה לסיום: ארגון הבריאות העולמי, כותב כמה כללים בנוגע לזהירות המונעת, ובין היתר ממליץ: "לדוגמה, הצבת תחנות שידור ליד גני ילדים, בתי ספר או מגרשי משחקים מחייבת הסכמה מצד הציבור."

לאור כל המובא לעיל,  לא יעלה על הדעת להסכים עם תשובות כגון: "המשרד מכיר אך ורק בנזק שנגרם מהשפעות חימום, ולא בנזק א-תרמי ... ו... רמת הקרינה בטווח של 50 מ' מאנטנות סלולריות יורדת בד"כ לרמה של מיקרו-וואטים בודדים ועד היום לא ידוע על נזקים בריאותיים שנגרמים מרמות נמוכות אלו... " (משרד הבריאות), או: " המשרד לא מכיר בנזקים א-תרמיים של קרינהגם)... עדיין לא יודעים בוודאות מהם ההשלכות הבריאותיות של הקרינה הבלתי מייננת..." (המשרד להגנת הסביבה) .

                                                                                                         
                                                                                                           מני בן אריה
                                                                                                                          17.7.17   
נ.ב. הבאתי לעיל רק חלק מהמחקרים, היות ולא רציתי להאריך מעבר לגבול הסביר. לקריאה מורחבת (בעברית), ניתן להיעזר במקורות הבאים:
1. האתר "ללא קרינה בשבילך" http://www.norad4u.co.il/knowledge-h/studies-h
2. האתר של ד"ר זמיר שליט"א בפרק "קרינת רדיו" http://www.zamirshalita.com/rf-hazards

3. ספרה של איריס עצמון (700 עמ') "הסלולרי -  לא מה שחשבת - המידע שמוסתר מהציבור.